הקפדה על הביקור במרפאה, המעקב הרפואי והטיפול על בסיס קבוע, היא קריטית לשמירה על הראייה. ד"ר גבריאל (גבי) כץ, מנהל יחידת הרשתית במרכז הרפואי תל השומר מסביר על חשיבות שמירה על הרצף הטיפולי במחלות רשתית
200 אלף ישראלים חולים במחלות רשתית, בעיקר ניוון מקולרי גילי ומחלת עין סוכרתית. הגורם העיקרי לתהליך אובדן של הראייה אצל אנשים מעל גיל 60 היא AMD או 'ניוון מקולרי גילי', וכשליש מבני 75 ומעלה סובלים ממנה. אבחון של AMD בשלבי מחלה מוקדמים, טיפול מותאם והתמדה במעקב, יכולים לעכב את התדרדרות מצב הראייה.
קבוצה אחרת של מחלות רשתית היא קבוצת מחלות העין הסוכרתיות, DME ו־DR, שבהן חלה פגיעה בכלי הדם הקטנים ברשתית. מדובר בגורם הסיכון העיקרי לאובדן ראייה אצל חולים במחלת הסוכרת. ללא טיפול במחלת עין סוכרתית, איכות הראייה עשויה להתדרדר ולהוביל לפגיעה באיכות חייהם של המטופלים.
שתי המחלות יבואו לידי ביטוי, בין היתר, בטשטוש או עיוות של הראייה, הופעה של כתמים כהים בשדה הראייה, קושי להבדיל בין צבעים ולבצע משימות יום־יומיות שונות, למשל קריאה, צפייה במסכים וכן נהיגה.
הטיפול העיקרי במחלות DME ובמחלה מתקדמת של AMD (מחלה רטובה, הנקראת גם nAMD) הוא בזריקות תוך עיניות מסוג 'נוגדי VEGF' אשר לרוב ניתנים אחת לחודש- חודשיים. טיפולים נוספים מקובלים הינם, סטרואידים הניתנים בזריקות וטיפולי לייזר כתלות בסוג המחלה. ההחלטה הטיפולית נעשית בהתאם למצב המטופל וצרכיו השונים.
טיפול בזמן מלחמה
"בתחילת המלחמה חלה ירידה של חמישים אחוזים בביקורים של מטופלים עם מחלות רשתית לצורך מעקב וקבלת טיפול", מסביר ד"ר גבריאל כץ, מנהל יחידת הרשתית במרכז הרפואי תל השומר. "במצבים מאיימים כמו אלו שחווינו באותם שבועות, הגעה לטיפולי עיניים מקבל מקום משני בסדר העדיפויות, על אחת כמה וכמה עבור מטופלי הרשתית, שהם אנשים מבוגרים שנדרשים לסיוע בהגעה לבית החולים בליווי לאורך הטיפול, מה שהופך למאתגר עוד יותר בימים של מלחמה, אלא שדווקא במחלות אלו חשובה מאוד השמירה על הרצף הטיפולי כדי למנוע החמרה במצב הראייה".
התדירות הגבוהה של הטיפולים בזריקות תוך ־עיניות מהווה אתגר לא פשוט, המטופלים נדרשים לביקורים תכופים במרפאה כדי לשמר את הראייה ולאפשר גם מעקב רציף של הרופא או הרופאה אחר מצבם. טיפול אינטנסיבי כזה משפיע רבות על איכות חייהם של המטופלים. הקושי בשמירה על הרצף הטיפולי בא פעמים רבות לביטוי גם בקרב החולים הצעירים: "בגיל מבוגר המטופלים בדרך כלל רגילים לצורך בביקורים תכופים לטיפול במחלות כרוניות שונות, כמו מחלות לב, כליות וכיוצא באלה, בעוד שעבור צעירים, הבשורה כי מעתה עליהם להתמודד עם מצב כרוני שדורש מהם מתן טיפול קבוע בזריקות, איננה פשוטה, ועשויה להביא לא אחת להיעדר מטיפולים מסיבות שונות".
חשוב להבדיל בין הטיפול בחולי AMD, שנדרשים לטיפול בהזרקה תוך־עינית לכל חייהם, לחולים במחלות DME ו־DR – "במחלות כלי הדם של העין, כמו בסוכרת או בחסימות ורידיות, לא אחת ניתן יהיה להפסיק את הטיפול בזריקות לאחר כחמש עד שבע שנים", מסביר ד"ר כץ.
כניסה של טיפולים חדשניים, כפי שמסביר ד"ר כץ, עשויה לאפשר הגדלת המרווח בין ההזרקות ובכך להקל על המטופל ובסופו של דבר לשמור על איכות חיים טובה יותר מבלי לפגוע ברצף הטיפולי. "כיום ישנם כבר כמה טיפולים הניתנים במרווחים גדולים יותר, המטיבים לא רק עם המטופל ובני משפחתו אלא גם מאפשרים התייעלות של המערכת הרפואית. חשוב לתאם את הציפיות מול המטופל, כשהמטרה היא כמובן להגדיל ככל האפשר את המרווח בין הטיפולים, אם הצלחנו לעשות את זה – זכינו".
בימים אלו, ישנם עוד רבים שמנועים מלפקוד את המרפאה הקבועה שלהם משום שהתפנו מביתם, אך גם כעת מסביר ד"ר כץ כי חשוב מאוד שלא להפסיק את הרצף הטיפולי ואפשר להמשיך בקבלת הטיפול במרכז רפואי אחר. "כדאי לדעת שישנם בתי חולים שונים בארץ שמזמינים את התושבים המפונים שמתמודדים עם מחלות רשתית להמשיך אצלם את הטיפול. רק לא מזמן עברנו תקופה שבה משבר מסוג אחר לגמרי, מגפה עולמית, הקשה על רבים בשמירת הרצף הטיפולי, גם אז כמו היום דאגנו להעביר למטופלים את המסר בחשיבות הקפדה על קבלת הזריקות ותיעדופן כדי למנוע החמרה במצבם עד כדי אובדן הראייה, וכמו בימי הקורונה גם במהלך 'חרבות ברזל' המרכזים הרפואיים ממשיכים בשגרת הטיפולים ומתן הזריקות התוך ־עיניות למטופלי מחלות הרשתית".
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון למרץ 2024. למידע נוסף, יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.
